לאורך הדורות, זרים רבים השקיעו בישראל, לפעמים לפני עשרות שנים, בקרקעות חקלאיות שנחשבו באותה תקופה לרוב כחסרות ערך. דרך מלחמות עוקבות והגירות אוכלוסיות, משפחות התפזרו לפעמים עד כדי איבוד המעקב אחר קרובים מסוימים או נכסים מסוימים שהושארו בישראל.
מה קורה בישראל לנכסים שבעליהם מתו ללא יורשים ידועים?
1. מהו נכס אבוד? כאשר בעל נכס בישראל נפטר, יורשי הנכס הזה, חשבון בנק או פוליסת ביטוח למשל, בדרך כלל מתייצבים כדי לקבל צו ירושה ולרשום את הנכסים על שמם. מאחר שאין מסי ירושה בישראל, החוק לא מטיל חובה או מגבלות זמן להתיצב כיורש. כך, לפעמים קורה שנכסים אינם נתבעים, או כי יורשים נמצאים מחוץ לישראל ואינם מודעים לנכסים אלה, או כי הם אפילו לא יודעים שהם יורשים מקרוב רחוק בישראל.
2. מדוע לנהל נכסים שכוחים או אבודים? במקרים מסוימים, נכס יכול להיות בבעלות של מספר בני משפחה כבעלים משותפים, שירשו יחד למשל מאב קדמון משותף. אם אחד מהם נפטר מבלי להשאיר עקבות ליורשיו, האחרים לא יכולים לעשות שימוש בנכס בשל קרוב או קרובים נפטרים. אם רוצים למכור, מנהל חייב להחליף את הנפטר כדי לאפשר לכולם למכור בפיקוח בית המשפט. באופן דומה, אם נכס הוא חלק משיתוף גדול שצריך לבצע פרויקט נדל"ני גדול בכללותו למשל, יש צורך לנהל את חלקו של השותף הנפטר כדי לקדם את הפרויקט עוד לפני מציאת היורשים.
3. תפקיד המדינה: בישראל, למשרד המשפטים יש מחלקה לנכסים נטושים, המחפשת, אוספת ומנהלת נכסים, תוך כדי חיפוש תובעים זכאים במקביל. מחלקה זו אף מגיעה כדי ליידע אנשים בחוץ לארץ על זכותם להתיצב כיורשים לקרוב רחוק שנפטר בישראל ללא ילדים. אם יורשים מסוימים מוכיחים את זכויותיהם, הם יכולים אפילו לקבל את חלקם, במקרים מסוימים, מבלי שכל התובעים הזכאים זוהו.
4. תהליך הזיהוי: תובעים זכאים הטוענים להיות יורשים יצטרכו אפוא לעקוב אחר נוהל ארוך ומסובך למדי, גם אם הם יצרו קשר עם המדינה, הם יצטרכו להוכיח את זכותם אלא גם את זהותם והקשר עם הנפטר, והנכס הנוגע בדבר, לפעמים על פני מספר דורות, דרך מספר מקרי מוות עוקבים.
המשרד שלנו מתמחה בסוג זה של הליכים. אנו מסייעים ללקוחותינו ממדינות שונות לאתר נכסים, לאתר יורשים, לנהל עזבונות, ולפעמים לשחרר נכסים מניהול זמני או פוגעני.
